החשיבות של מיינדפולנס במערכת החינוך

מהו אימון המיינדפולנס?

שיטת האימון למיינדפולנס קיימת כבר אלפי שנים במסורות שונות (למשל אצל היהודים בקבלה, אצל המוסלמים הסופים, בכתות נוצריות מסויימות, בבודהיזם) ומטרתה טיפוח מיומנויות של קשב וריכוז, ויסות רגשי, יכולות הכלה של כאב פיזי ונפשי וכן רגשות חיוביים כגון חמלה ואמפתיה. מיינדפולנס היא למעשה סוג של מדיטציה.

מה זו מדיטציה?

המילה מדיטציה מגיעה מלטינית (Meditatio) ופירושה כל צורת תרגול פיזית או אינטלקטואלית. למרות שמדיטציה נתפסת אצלנו כמצב של "שנטי" רוחני, רוב המדיטציות הם עבודה קשה של אימון מוחי. אדם צריך להפנות את הקשב שלו מהחוץ אל הפנים ולהתבונן בפעילות של החושים, הרגשות והמחשבות, ממש כמו מדען, אך באופן לא שיפוטי. האימון מאפשר לפתח מיומנות של מיקוד וקשב אבל גם שליטה מוחית על היכולת להגיב או לא להגיב, ולכן נותן למתאמן הרגשה של שליטה.

על ידי הפניית "פנס הקשב" שלנו אל התחושות הפיזיות שמתרחשות בגוף בזמן שאנו חשים אנחנו מציפים אותן אל המודעות שלנו. בחקר המוח קשב ומודעות שזורים זה בזה ויש הטוענים שאלו שני צדדים של אותה מטבע, משום שעל ידי הפניית קשב אנחנו מפתחים מודעות. רוב הזמן אנחנו פועלים על אוטומט ושמים לב לרגש או תחושה רק בדיעבד. הפניית הקשב אל התחושות והרגשות מאפשרת להעלות אותם למודעות ברגע ההתרחשות ונותנת לנו הזדמנות להיות פחות אוטומטיים ויותר בשליטה על מעשינו. חלק מתפיסת המציאות שלנו קשורה לכך שבמוח שלנו לכל אובייקט או מאורע יש גם תיוג "נעים" או "לא נעים". התיוג הזה משפיע במידה רבה על הפעולות שלנו. על ידי הפניית קשב חוזרת למה שמתרחש בגוף ללא ביקורתיות אנחנו מחלישים את הקשר בין תחושה או רגש ותיוג "נעים/לא נעים". זה פותח אפשרות להתמודדות אחרת עם כאב פיזי או אי-נחת נפשית.

 למה דווקא מיינדפולנס?

בבסיס התפקוד התקין של היכולות הקוגניטיביות שלנו עומדות מספר מיומנויות בסיסיות יותר כמו היכולת לתפוס את מה שמתרחש בכל רגע בתוכנו ומסביבנו, היכולת להפנות קשב למקום הנכון והיכולת להכיל טווח רחב של רגשות ולווסת אותם לפי הצורך. כאשר אדם מסוגל לתפוס בבהירות רבה את מה שמתרחש, לייצב את הקשב שלו לפי רצונו ולהכיל ולווסת את רגשותיו ביעילות גבוה הוא במצב של קשיבות/מודעות גבוהה (mindful).

עד כה נהוג היה לחשוב שמיומנויות אלו מולדות ולא ניתן לשפר אותן באופן ניכר. אולם חוקרי מוח הראו כי תרגולי מוח בסיסיים הנקראים תרגולי מיינדפולנס (mindfulness) יכולים לתרום לטיפוח המיומנויות הללו. במהלך התרגול, האדם מתאמן במיקוד הקשב שלו אל מה שמתרחש בתוכו (למשל הנשימה שלו) או בעולם (למשל צלילים חיצוניים) בכל רגע וכן מפתח גישה של שיוויון נפש וקבלה של מה שמתרחש ומתאמן באי תגובה לגירויים השונים. לדוגמא: "שב בתנוחה נוחה ועצום עיניים או מקד אותן בנקודה כלשהי. הפנה קשב אל אזור הבטן ושים לב לעליה ולירידה של הבטן כתוצאה מתהליך הנשימה. אל תנסה לשנות את קצב הנשימה, קבל את התהליך כפי שהוא ונסה לשחרר מחשבות ביקורתיות כמו האם קצב הנשימה מתאים או טוב או לא. אם אתה שם לב לאי נוחות גופנית, מקד את הקשב לשם אך נסה לא להגיב מיד. שים לב היכן אי הנוחות מתבטאת, אילו תחושות בדיוק הינך חש ונסה לפתח גישה של קבלה לאי הנוחות. כאשר אי הנוחות עוברת, החזר את הקשב לנשימה".

ישנם אינספור תרגולים שאפשר לבנות על בסיס עקרונות אלו והרעיון הוא שאנו למעשה מאמנים "שרירים מוחיים". על ידי חזרה על תהליכים מנטליים של התמקדות, תשומת לב והתבוננות לא שיפוטית ולא תגובתית על תהליכים ואירועים, אנו מתניעים תהליכים של שינוי מוחי ומחזקים את הפעילות המוחית הקשורה במיומנויות אלו (כאן תוכלו למצוא סרטון וידאו ובו חוקר המוח ד"ר דן סיגל מסביר מה קורה במהלך תרגול מיינדפולנס).

מה יודעים על ההשפעות של תרגול מיינדפולנס על המוח ?

כמות הפרסומים על ההשפעות המוחיות והפסיכולוגיות של תרגול מיינדפולנס גדלה פי 100 בעשור האחרון וכמות המחקרים הממומנים על ידי ארגון הבריאות הלאומי (WHO, המממן חלק ניכר מהפרוייקטים במדעי המוח ובביולוגיה כיום ברחבי העולם) קפצה מ-0 למעל 100 בעשור האחרון.

ממצאים התנהגותיים/קליניים: אימון מיינדפולנס תורם לויסות רגשי טוב יותר וליכולות משופרות של בקרה קוגניטיבית, משפר את יכולות קשב ועוזר לבנות מערכת קשבית שיכולה להשאר יציבה לאורך זמן, מגביר עמידות לסטרס ולפסיכופתולוגיה באמצעות שיפור יכולת ההתמודדות עם סטרס, כאב כרוני, מחלות כרוניות (כגון סרטן), דכאון, OCD, הפרעות אישיות, ADHD ועוד ותורם ליכולות של התבוננות "על" (מטא קוגניציה) ומפחית אוטומטיות.

ממצאים מוחיים: אימון מיינדפולנס משנה את נפחו של החומר האפור במוח (כלומר משנה את כמות התאים במערכת העצבים), משפיע על החומר הלבן במוח (כלומר משנה חיבורים בין אזורי מוח) ומשפיע על אופן הפעולה של רשתות מוחיות (כלומר עד כמה אזורי מוח שונים מצליחים לעבוד יחד בעבודת צוות). ממצאים אלו נמצאים בקורלציה עם שיפור בהתנהגות, ביכולות הקוגניטיביות וביכולות הויסות הרגשי וכן עם עליה ברגשות חיוביים ומצב פסיכולוגי ונפשי סובייקטיבי משופר.

למה פיתוח מיומנויות של בהירות, קשב וריכוז, וויסות רגשי חשובה לילדים?

  1.  על ידי פעולה חוזרת של ניסיון למקד את הקשב לאובייקט מסויים אנחנו בעצם מאמנים את "שריר" הקשב ומחזקים אותו. בעולם עמוס הגירויים של היום, שבו מערכת הקשב שלנו כל הזמן קופצת מגירוי לגירוי, המיומנות הזו כמעט לא קיימת אצל ילדים ויש לטפח אותה באופן מודע.
  2. יכולות למידה מתבססות על היכולת להתמודד עם קשיים, תסכולים ואתגרים ולהתמיד בתהליכים ארוכים. לשם כך יש צורך במערכת רגשית יציבה ומווסתת שיכולה להתמודד עם קשיים.
  3. היכולת להתמודד עם כעס ועלבון, לא להגיב מיד ובאופן אוטומטי, ולהירגע באופן עצמאי מצמצמת תגובות אלימות ותוקפנות.

האם זה אכן עוזר?

התשובה היא כן!

מחקרים מראים שלא רק שהאלימות בבתי-הספר מצטמצמת בצורה ניכרת, אלא גם ההשגים של הילדים משתפרים מאוד. פרויקטים עם ילדים מתקיימים בערים הכי קשות בארצות הברית ומוכיחים את עצמם (כאן תוכלו למצוא פרטים על מוסדות חינוך בארה"ב וקנדה שכבר מיישמים אימוני מיינדפולנס). מסתבר שילדים בגיל בית-ספר יכולים לפתח במהירות מיומנות של הקשבה פנימה, ריכוז, יכולת הכלה של רגשות שליליים בלי צורך להגיב באגרסיביות, סבלנות וחמלה כלפי ילדים אחרים. יכולות אלה משפיעות גם על הישגים וגם על בריאות נפשית (כאן תוכלו למצוא סרטון המתעד תרגולי מיינדפולנס בכיתה וכאן תוכלו לקרוא בהרחבה על אחת מתוכניות המיינדפולנס הנהוגות בארה"ב בתמיכתה של ה-Hawn Foundation, קרן פילנטרופית שהוקמה על-ידי השחקנית גולדי הון).

למה זה כל כך יעיל?

אימון מיינדפולנס תורם לפיתוח של מיומנויות בסיסיות הנדרשות לתפקוד טוב של כל היכולות הקוגניטיביות שלנו. זה עובד כי לראשונה מפתחים "שרירים" מוחיים בסיסיים באופן ישיר וממוקד ולא באופן עקיף ולא עקבי. זה עובד כי לראשונה מבינים שמיומנויות שחשבו שהן "קשיחות" וקבועות מראש ניתנות לשינוי. היום, רוב המאמץ של אנשי חינוך מופנה לפיתוח דרכי לימוד ואסטרטגיות התמודדות לנוכח מחסור במיומנויות אלו. לעומת זאת, חוקרי המוח בעצם אומרים: במקום לפתח דרכים בשביל לעקוף את הבעיה, בואו נגרום לכך שלא תהיה בעיה מלכתתחילה!

By | 2017-03-14T15:07:25+00:00 יוני 13, 2016|חינוך, מיינדפולנס|0 Comments

About the Author:

בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל-אביב. כיום, מנהלת את המעבדה לחקר המוח במרכז סגול למוח ותודעה שבמרכז הבינתחומי הרצליה ואחראית על הזרוע החינוכית של המרכז. מלמדת קורסים לתואר ראשון בנושא המוח במרכז הבינתחומי, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה הפתוחה.

Leave A Comment