שעת כושר, לא רק לגוף אלא גם למוח

כולנו מודעים לקשר בין שבין פעילות גופנית סדירה לבריאות ומניעת מחלות, אבל כמה מאיתנו יודעים שפעילות גופנית משפרת גם את תפקוד המוח שלנו? ובכן, בשנים האחרונות חוקרי מוח הראו כי פעילות כזו משפרת לא רק את מצב הרוח שלנו אלא גם את היכולות הקוגנטיביות שלנו. הדבר כמובן חשוב כשמדובר במבוגרים, אך חשוב עוד יותר כשמדובר בילדים ובני-נוער, שמוחם עדיין משתנה ומתעצב, ולכן רגיש מאוד להשפעות חיצוניות ופנימיות.

מחקר שנערך בין השנים 2009 ל-2013 בהובלתו של ד"ר צ'ארלס הילמן מאוניברסיטת אילינוי מראה ש"שעת כושר" יומית הכוללת פעילות גופנית מתונה עד עצימה יכולה לשפר באופן משמעותי יכולות קוגנטיביות גבוהות (executive functions) של ילדים כגון מיקוד קשב (היכולת להתמקד בגירוי מסויים לאורך זמן ולהימנע מהסחות דעת), גמישות מחשבתית (היכולת לבצע מספר משימות במקביל בצורה טובה) ויכולות זיכרון.

במחקר השתתפו 221 ילדים בגילאי 7 – 9 שחולקו לשתי קבוצות. קבוצת הניסוי השתתפה בתוכנית Fitness improves thinking in kids, או FITkids, שפותחה לצורך המחקר וכללה מפגשים יומיים בני כשעה במהלכם עסקו הילדים בפעילות גופנית אירובית בינונית-עצימה ובשיפור כישורים מוטוריים על פני 9 חודשים. קבוצת הביקורת הורכבה מילדים ששובצו לרשימת ההמתנה  של התוכנית. כל הילדים עברו בדיקות גופניות, הערכה של תפקוד קוגנטיבי (באמצעות מעקב אחר ביצועיהם במטלות קוגנטיביות שונות) ושל פעילות מוחית (באמצעות הקלטת פעילותו החשמלית עם EEG), לפני ואחרי ההשתתפות במחקר.

לא במפתיע, המחקר הראה כי חל שיפור ביכולות האירוביות של הילדים שלקחו חלק בתוכנית ה-FITkids ומדד מסת הגוף שלהם (BMI) עלה פחות מזה של ילדים בקבוצת הביקורת. הממצא המשמעותי במחקר היה שבהשוואה לקבוצת הביקורת, הילדים שהשתתפו בתוכנית הראו שיפור משמעותי ביכולות הקוגנטיביות שלהם. למשל, הביצועים שלהם היו טובים יותר במטלה שנקראת מטלת flanker, בה הנבדק צריך להגיב לגירוי מסויים ולהתעלם לחלוטין מגירויים אחרים שמוצגים בו זמנית. ביצוע טוב יותר במטלה זו מעיד על יכולת טובה של מיקוד קשב והתעלמות מהסחות דעת. ילדים אלו הראו ביצוע טוב יותר גם במטלה שנקראת switch task, בה הנבדק צריך להגיב לסירוגין למאפיינים שונים של הגירוי (למשל צבע לעומת צורה). ביצוע טוב יותר במטלה זו מעיד על יכולת זיכרון טובה ועל גמישות מחשבתית. בנוסף, בקבוצת הניסוי הפעילות המוחית החשמלית באזורים הקשורים לתפקודים קוגנטיביים גבוהים התגברה באופן משמעותי. יתרה מכך, ככל שאחוזי הנוכחות של הילד בתוכנית האימונים היו גבוהים יותר, כך השתפרו גם הביצועים שלו במטלות הקוגנטיביות ועלתה רמת הפעילות המוחית שלו באזורים רלבנטיים.

נקודות למחשבה

ילדים ובני-נוער משקיעים היום מעט מאוד זמן בפעילויות שדורשות מאמץ גופני (כמו משחקי כדור) והרבה מאוד זמן בפעילויות שכרוכות בישיבה ממושכת (למשל מול מחשב). בנוסף, לילדים רבים יש אופניים או קטנועים חשמליים, כך שגם כאשר הם צריכים להגיע ממקום למקום, הדבר לא כרוך בפעילות גופנית משמעותית. המוח של ילדים ובני נוער עדיין לא סיים להתפתח, וככזה, הוא מושפע מאוד מגירויים פנימיים וחיצוניים. רמה נמוכה מדי של פעילות גופנית בשילוב עם מוח רגיש ומתעצב יכול לפגוע בהתפתחותם הקוגנטיבית של ילדים ובני-נוער, כפי שמראה המחקר.

תוכנית הלימודים בארץ דלה בשיעורי ספורט ובחינוך לאורח חיים בריא ופעיל. יתרה מזאת, פעמים רבות ילדים נשארים בהפסקות בכיתה במקום לצאת לחצר. כפי שמעיד המחקר, ההפרדה במערכת החינוך בין פעילות גופנית (שיעורי ספורט) לפעילות קוגנטיבית (שאר השיעורים) היא מלאכותית ולא עומדת במבחן המוח, שכן שני התפקודים הללו תומכים האחד בשני. האם לא הגיע הזמן ליישם תוכניות שישלבו בין תנועה למחשבה?

יתכן שחלק ניכר מהתרומה של פעילות ספורטיבית לרווחה הקוגנטיבית של ילדים ובני-נוער קשור לאינטראקציות חיוביות שהם יוצרים עם בני גילם או עם מבוגרים משמעותיים (מורים, הורים ומטפלים) בזמן הפעילות. לכן, יש לעודד ילדים ובני נוער לקחת חלק בארועי ספורט קבוצתיים שמשפרים בו זמנית יכולות גופניות, קוגנטיביות וחברתיות.

קישור למחקר המלא בכתב העת Pediatrics.

About the Author:

בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל-אביב. כיום, מנהלת את המעבדה לחקר המוח במרכז סגול למוח ותודעה שבמרכז הבינתחומי הרצליה ואחראית על הזרוע החינוכית של המרכז. מלמדת קורסים לתואר ראשון בנושא המוח במרכז הבינתחומי, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה הפתוחה.

Leave A Comment