״שתהיה שנה טובה ומתוקה״? – על החשיבות של רגשות שליליים

השנה החדשה הגיעה, וסביר להניח ששלחתם שלל איחולי שנה טובה למשפחה וחברים. אנחנו מהמרים שרוב האיחולים כללו אמירות כמו ״שתהיה שנה מלאה אושר״, ״שתהיה שנה בה נגשים את כל מטרותינו״ או ״שתהיה שנה נטולת קשיים ואכזבות״. ובכן, מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיתכן שהשאיפה שלנו לאושר ולחיים נטולי קשיים דווקא גורמת לנו סבל ושהמפתח לחיים מלאי סיפוק הוא היכולת להכיל רגשות שליליים ולהבין כי הם חלק חשוב ואפילו הכרחי מהחיים שלנו.

רגשות שליליים עוזרים לנו לשרוד

נתחיל עם השאלה הבסיסית ביותר: מדוע אנו זקוקים לרגשות שליליים? כולנו התנסינו במצבים בהם חשנו פחד, קנאה או עצב עמוק. אין ספק כי רגשות אלו גורמים לנו למצוקה גדולה וכולנו מעדיפים להימנע מהם, אבל יש להם תפקיד מרכזי בהישרדות שלנו. ברמה הבסיסית ביותר הם עוזרים לנו להבין מה רע עבורנו והם מכוונים התנהגות, או במילים אחרות, הם אומרים לנו ממה להתרחק. בעלי חיים או אנשים שלא יודעים לבצע את הבחירה ההתנהגותית הפשוטה הזו, לא מצליחים לשרוד לאורך זמן.

דוגמא בולטת לכך היא אישה בשם SM (השם המלא נשמר בסוד לצורך הגנה על פרטיותה) שבעקבות פגיעה מוחית איבדה את האמיגדלה בשני הצדדים של מוחה. האמיגדלה היא אזור מוחי עמוק המהווה חלק מרכזי מהמערכת הלימבית, המערכת המוחית העיקרית (אך לא היחידה) שאמונה על יצירת תגובות רגשיות. בתיאור מקרה (case study) אודותיה שפירסמו בשנת 2011 החוקר ג׳אסטין פיינשטיין מאוניברסיטת איווה ועמיתיו הם הראו שבגלל הפגיעה באמיגדלה, SM איבדה את היכולת לחוש פחד. אחד מהניסיונות היצירתיים ביותר להפחיד אותה כלל סיור במהלך ליל כל הקדושים (Halloween) ב״בית רדוף״ בו הסתתרו שחקנים בתחפושת שקפצו על SM מפינות חשוכות. בניגוד למלווים שלה שנבהלו ופרצו בצרחות אימה בכל פעם שנתקלו ב״רוח רפאים״, SM בילתה את הסיור בהנאה רבה, כשהיא צוחקת ומנסה לפתח שיחה עם ״רוחות הרפאים״ שניסו בכל כוחם להבהיל אותה.

למרות שלחיות ללא פחד נשמע מפתה, שיחות עם SM ועם אנשים הקרובים אליה ממחישות כי חיים ללא פחד אינם פשוטים כלל וכלל ועשויים להיות מסוכנים, שכן SM נוטה להכניס את עצמה למצבים שאדם ללא פגיעה מוחית כמו שלה היה יודע בקלות להימנע מהם. למשל, אחד המצבים הללו כלל תקיפה ע״י אדם נושא סכין כאשר SM החליטה לעבור בלילה בפארק חשוך למרות שראתה את התוקף עומד שם באופן מעורר חשד. באופן כללי, אנשים שראיית העולם שלהם אופטימית מדי, שהכל אצלם תמיד מצוין ושאין להם אף פעם בעיות (לפחות לתחושתם) נוטים להתעלם מסכנות ולהיות שאננים ואפילו פסיביים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי החיים.

פרק מתוך הפודקאסט Invisibila, בו מתואר סיפורה של SM (הפודאקסט באנגלית).

החיפוש אחר האושר

הפסיכותרפיסט טורי רודריגז מתאר את הסיטואציה הבאה: פציינט שסובל מבעיות במערכת היחסים הרומנטית שלו יושב לפניו בקליניקה ומתאר את קשייו. לפתע הפציינט מפטיר ״אני מצטער שאני כל כך שלילי״. רודריגז מספר כי זו לא הפעם הראשונה בה הוא נתקל בפציינטים שמגיעים אליו על מנת ללמוד להכיל, להביע ולהתמודד עם קשת שלמה של רגשות, גם שליליים, ובכל זאת מרגישים צורך להתנצל על הרגשות הללו כאילו העובדה שהם חווים אותם היא משהו להתבייש בו או להסתיר אותו.

נראה שלפחות בחברה המערבית, החיפוש אחר האושר הפך להיות ערך תרבותי או לפחות מטרה חשובה מאוד (אם תיכנסו לאתר של אמזון ותחפשו ספרי עזרה עצמית – ספרי How to – בנושא אושר, תגלו שם כ-6000 כותרים שמבטיחים לעזור לכם להשיג חיים מאושרים). אבל באופן פרדוקסלי נראה שהחיפוש המתמיד שלנו אחר האושר או ההתייחסות שלנו לחיים מאושרים כאל משהו שיש לשאוף אליו בכל מחיר לא רק שאינו מציאותי אלא אף גורם לנו מצוקה נפשית. אין הכוונה שאנו צריכים לשאוף לחיים מלאי סבל ומצוקה, אבל ברור שהניסיון להיות מאושרים כל הזמן נועד לכישלון חרוץ וככזה יכול לגרום סבל בפני עצמו בגלל תחושות של תסכול או אכזבה עצמית והשקעת משאבים פסיכולוגיים יקרי ערך בחיפוש אחר משהו שלא ניתן להשיגו.

מחקרים מראים כי אנשים שמכירים במורכבות הרגשית של החיים ולומדים לקבל את הרע יחד עם הטוב הם אנשים בריאים יותר מבחינה פסיכולוגית ויכולת ההתמודדות שלהם עם אתגרים טובה יותר. למשל, במחקר משנת 2012 של החוקרים אדלר והרשפילד, הם עקבו אחר נבדקים שהיו בטיפול פסיכולוגי קצר-טווח. לפני כל מפגש, הנבדקים מילאו שאלוני רווחה נפשית וכן כתבו ביד חופשית על אירועים שונים בחייהם באותה תקופה. מניתוח השאלונים והיומן שניהלו הנבדקים גילו החוקרים כי לאחר דיווחים על חוויות מורכבות רגשית (כלומר חוויות שהכילו רגשות חיוביים ושליליים בו זמנית) בדרך כלל התרחש שיפור במדדי הרווחה הנפשית של הנבדקים וחלה התקדמות בטיפול, אפילו אם החוויות עצמן נתפסו כלא נעימות (דוגמא לדיווח כזה היא למשל ״אני מחויבת לנסות לגרום לכל יום להיות יותר טוב מהיום שלפניו. עד עכשיו זה היה קשה…וכלל הרבה עצבות ותחושות חוסר אונים. אבל העובדה שאני עובדת על לשפר את מצבי בפני עצמה גורמת להרגיש טוב יותר לגבי העתיד וגורמת לי להרגיש שמחה ומלאת תקווה למרות ההתקדמות האיטית שלי…״).

הימנעות מסבל בכל מחיר?

אחת האסטרטגיות החביבות עלינו בני האדם היא אסטרטגיית ההימנעות: אם משהו גורם לנו סבל או מצוקה, אנו נוטים להתרחק ממנו. הימנעות עובדת דרך מנגנון חיזוק שלילי, שמפעיל את מערכות התגמול המוחיות שלנו. אלו מחזקות את נטיית ההימנעות וכך המעגל המוחי וההתנהגותי של בריחה מהסבל הולך ומתחזק. האסטרטגיה הזו עובדת מצוין כשמדובר בהימנעות מנחשים ארסיים או מאכלים רעילים, אבל היא הרבה פחות טובה כשמדובר בהתמודדות עם אירועי החיים המודרניים שמעוררים בנו רגשות שליליים. למעשה, זהו הבסיס לאופן שבו פוביות כמו פחד מטיסה או מכלבים משתלטות על חיינו.

גם אצל אנשים ללא פוביות, הנטייה להימנעות מובילה אותנו לעיתים רבות להתעלם או לדכא רגשות שליליים. התעלמות הזו מונעת מאתנו להכיר בעובדה שמשהו בחיינו דורש שינוי, ללמוד אסטרטגיות התמודדות מוצלחות עם הקושי ואפילו לבקש עזרה. כמו כן יש לזכור שלעיתים קרובות, דווקא הדברים הקשים להתמודדות (למשל ריצת מרתון, גידול ילדים) הם אלו שנותנים לחיינו תחושת משמעות. הבריחה מכל אירוע שעשוי לגרום לנו להרגיש רע מונעת מאתנו את האפשרות ללמוד על יכולות ההתמודדות שלנו, לפתח חוסן פסיכולוגי ומנטלי ולחפש אתגרים חדשים שיהפכו את חיינו לחיים מלאים יותר.

ואכן, מחקרים מראים שיש הבדל בין חיים מאושרים לחיים מלאי משמעות. למשל, במחקר מ-2013 של החוקר באומייסטר ועמיתיו, התבקשו כ-400 נבדקים למלא שאלונים לאורך תקופה של מספר שבועות. בשאלונים נשאלו הנבדקים אודות רמות האושר שלהם, עד כמה הם תפסו את חייהם כבעלי משמעות וכן שאלות כלליות לגבי אורח חייהם ונסיבותיהם האישיות (למשל שאלות לגבי בריאות, תעסוקה, מערכות יחסים וכדומה). שלא במפתיע, החוקרים מצאו מתאם חיובי בין רמות האושר של אנשים לבין המידה שבה הם תפסו את חייהם כבעלי משמעות. יחד עם זאת, מהתשובות של הנבדקים היה ברור כי אושר וחיים משמעותיים הם שני דברים שונים שלא תמיד הולכים יד ביד. למשל, תחושת אושר הייתה במתאם עם גורמים כמו תפיסת החיים כקלים, נעימים וחופשיים מאירועים שליליים, אבל אף אחד מהגורמים הללו לא היה במתאם עם תפיסת החיים כבעלי משמעות. כלומר, רגשות חיוביים עוזרים לנו להרגיש מאושרים, אבל הם לא עוזרים לנו לחיות חיים מלאי משמעות.

איך לומדים לא לברוח מרגשות שליליים?

נראה שאחת המיומנויות שחשוב לרכוש היא היכולת לא לברוח מהרגשות השליליים שלנו, אך גם לא להעניק להם משקל יתר בחיינו. עלינו למצוא דרך להכיל אותם כחלק הכרחי מהחיים שיכול להוות מנוע לשינוי וצמיחה. אבל איך עושים את זה?

במסגרת של פסיכותרפיה, היכולת לזהות, להכיל ולהתמודד עם רגשות שליליים היא אחד הכלים החשובים שרוכש המטופל, אבל גם מחוץ למסגרת טיפולית, יש כלים שיכולים לסייע לנו לרכוש את המיומנות החשובה הזו. אחד הכלים הללו הוא כלי ״צעיר״ יחסית בחברה המערבית אבל ותיק מאוד במסורות המזרחיות: מדיטציית הקשיבות (מיינדפולנס). תרגול מיינדפולנס מסייע לאנשים להיות מודעים לרגשות שליליים ולקבל אותם כפי שהם, בלי להתעלם או לדכא אותם אבל גם בלי לשקוע בהם. התרגול מפתח גישה סקרנית ומודעת שמאפשרת לאנשים לחקור את רגשותיהם, גם הקשים ביותר, ולאחר מכן להיות מסוגלים לשחרר אותם ולהמשיך הלאה. היעילות של תרגולי מיינדפולנס לטובת התמודדות עם רגשות שליליים הודגמה כבר במחקרים רציניים רבים והיום יותר ויותר שיטות פסיכותרפיה משלבות את התרגולים הללו כחלק אינטגרלי מהטיפול.

אז לסיכום, רגשות שליליים הם חלק חשוב מחיינו, כל עוד אנו יודעים להתייחס אליהם בגישה הנכונה. לאור זאת, בשנה הבאה אנחנו ממליצים לכם לנסות כמה ברכות חדשות כמו ״שנדע להכיל את הרגשות השליליים שלנו ולקבל אותם כחלק מהחיים״, ״שתהיה שנה מלאת משמעות״ או ״שתהיה שנה בה נצמח דרך התמודדות עם קשיים ואתגרים, גם אם לא נצליח להתגבר על כולם״.

שנה טובה!

By | 2017-03-14T15:07:25+00:00 אוקטובר 3, 2016|כללי, מיינדפולנס, רגשות|0 Comments

About the Author:

בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת תל-אביב. כיום, מנהלת את המעבדה לחקר המוח במרכז סגול למוח ותודעה שבמרכז הבינתחומי הרצליה ואחראית על הזרוע החינוכית של המרכז. מלמדת קורסים לתואר ראשון בנושא המוח במרכז הבינתחומי, אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה הפתוחה.

Leave A Comment