מחקר 2017-07-18T13:21:43+00:00

המחקר שלנו

במרכז אנו עושים הן מחקר בסיסי והן מחקר יישומי. מטרת המחקר היא להבין מה מאפיין מוח בריא ועמיד ומה מקדם טיפוח של רווחה נפשית, עמידות, אמפטיה ורוגע פנימי. על מנת לענות על שאלות אלו אנו משלבים כלים כמו fMRI, EEG, TMS, מדידת מוליכות העור, דופק, מדדי נשימה ו-EMG של שרירי הפנים עם כלים פסיכולוגיים. אנו עושים שילוב של תחומי מחקר וידע רבים החל מפיזיקה ותאוריית הגרפים, דרך ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה חברתית וקלינית וחינוך וכלה בפסיכולוגיה בודהיסטית וטיפולי גוף-נפש.

פרוייקטים מחקריים

עמידות מוחית

מה הופך מוח אחד לעמיד ומוח אחר לפגיע בפני לחץ פנימי (למשל שינויים אנטומיים) או חיצוני (למשל נסיבות חיים שליליות)? האם מוח עמיד הוא יותר יציב? יותר עקבי? יותר גמיש? איך ניתן למדוד את ההשפעות מקדמות העמידות של התערבויות שונות, למשל פסיכותרפיה או מדיטציית מיינדפולנס? היכולת לאתר מרקרים מוחיים של עמידות היא חיונית לשם הבחנה בין מוחות יציבים ופגיעים, ושימוש בהתערבויות מונעות שמטרתן הגברת עמידות. בהשראת גישות מעולם הפיזיקה לחקר מערכות מורכבות, המחקר שלנו מבוסס על ההנחה שניתן לכמת עמידות מוחית באמצעות מדדים התנהגותיים ועצביים. אנו בעיצומו של תהליך מחקרי שמטרתו פיתוח מדדים אלו באמצעות כלים כמו EEG וגריה מגנטית חוצת גולגולת (TMS) באוכלוסיות בריאות ופגיעות (למשל חולי סכיזופרניה או אנשים עם ADHD).

שיתופי פעולה

פרופסור אלישע מוזס, המחלקה לפיזיקה, מכון וייצמן למדע
פרופסור אבי פלד, המרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה (מסונף לפקולטה לרפואה ע״ש רות וברוס רפפורט, הטכניון חיפה)

הביולוגיה של אינטראקציות חברתיות

היכולת להבין אחרים, לחלוק איתם חוויות, ליצור ולטפח מערכות יחסים היא אחד היסודות של הקיום האנושי והיא חיונית להתפתחות תקינה ולרווחה נפשית. המחקר במעבדה שואף להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המנגנונים הביולוגיים בבסיס ההתנהגות החברתית האנושית. אנו חוקרים את התגובות הפיזיולוגיות (fMRI, ANS, EMG) וההתנהגותיות של אנשים בסיטואציות בינאישיות. מטרתנו היא להבין את התנאים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שתומכים בתפקוד חברתי אופטימלי ואיך הוא יכול לקדם בריאות, עמידות ורווחה נפשית.

שיתופי פעולה

פרופסור ריצ׳רד דייוידסון, Center for Healthy Minds, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון
ד״ר ליאור נוי, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון וייצמן למדע
ד״ר עופר זהבי, בית אקשטיין

שימוש בקשרי מוח-גוף באמצעות תרגולי מיינדפולנס וביופידבאק לקידום תכונות מוחיות חיוביות

אחד משינויי הפרדיגמות הגדולים ביותר שחלו בעשור האחרון הוא ההבנה שלקשרים ההדדיים בין המוח לגוף יש חשיבות עצומה. התערבויות רבות כמו תרגולי מיינדפולנס וביופידבאק משתמשות בקשרים אלו לקידום של בריאות ורווחה. במרכז סגול, או עורכים מחקרים שמטרתם לבחון האם ואיך טיפולי גוף-מוח כמו אימוני מיינדפולנס וחמלה או ביופידבאק תורמים לפיתוח של תכונות חיוביות כמו קשב, ויסות רגשי ואמפטיה וכן רווחה נפשית כללית. אנו חוקרים את ההשפעות של תוכניות מבוססות מיינדפולנס באוכלוסיות שונות כמו מורים, בני-נוער ואנשים עם מאפינים קליניים שונים (למשל ביקורת עצמית גבוהה). כמו כן אנו מתעניינים באופן שבו תרגולים אלו יכולים לקדם חברות שוחרות שלום באמצעות טיפוח מצבי תודעה שמקדמים פיוס במצבי קונפליקט. באוכלוסיות קליניות, למשל אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, אנו בוחנים את ההשפעה של ביופידבק קונטמפלטיבי על הפחתת סטרס, ויסות רגשי ואמפטיה.

שיתופי פעולה

פרופסור עירן הלפרין, בית ספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה
ד״ר עופר זהבי, בית אקשטיין
ד״ר בן שחר, המכון הישראלי לטיפול ממוקד רגשות

תפקידן של יכולות תנועתיות וחישתיות בהתפתחות בריאה ותפקוד תקין

אנשים שעוסקים בתחומים כמו ריפוי בעיסוק וטיפול בבעיות התפתחותיות יודעים מזה זמן רב שלבעיות תנועתיות וחישתיות יש תפקיד חשוב בהפרעות רבות ושלתנועה וחישה יש מקום חשוב בטיפולים שמטרתם לקדם התנהגות בריאה יותר. ברוב המחקרים שלנו, אנו שמים דגש על היכולת של בעיות תנועתיות וחישתיות לשמש כמנבאות של מוחות פגיעים. נכון להיום, אנו בעיצומו של מחקר עם אוכלוסיה של אנשים עם אוטיזם שמטרתו להבין את הקשר בין יכולות של סינכרון תנועתי ויכולות חברתיות. כמו כן אנו בוחנים את ההשפעה של התערבות חינוכית שמטרתה לעודד פעילות גופנית במסגרת בית הספר והכיתה.

שיתופי פעולה

ד״ר עופר זהבי, בית אקשטיין
ד״ר רוברט צ׳רניק

נוירופדגוגיה מתבוננת (קונטמפלטיבית) ככלי חינוכי

האם ניתן להשתמש בידע ממחקרי מוח על מנת לפתח פרקטיקות פדגוגיות חדשניות? וכיצד מטמיעים ידע זה במסגרות חינוכיות בצורה הטובה ביותר? נוירו-פדגוגיה מתבוננת (קונטמפלטיבית) היא תורה פדגוגית שפותחה במרכז סגול למוח ותודעה יחד עם חוקרי חינוך במכללה האקדמית בית ברל. היא משלבת בין נוירו-פדגוגיה לפדגוגיה מתבוננת. נוירו-פדגוגיה הוא תחום ידע שבוחן כיצד ניתן להשתמש בתובנות ממחקרי המוח על מנת לפתח פרקטיקות פדגוגיות מיטביות. במסגרת תחום זה, אנשי חינוך וחוקרי מוח עובדים יחד ליצירת שיח משותף וחשיבה הדדית לגבי יישום כלים שמתבססים על מחקרי מוח במסגרות חינוכיות. פדגוגיה מתבוננת היא תורה פדגוגית שמשתמשת בהתנסויות בגוף ראשון על מנת לחבר את הלומד/ת לחומר הנלמד דרך חוויות גופניות, לעודד חיבור של הלמידה לעולם החוויות הפנימי ולערכים האישיים של הלומד/ת וליצור חיבור בין הלומד/ת לאנשים, לקהילה ולעולם שסביבו/ה כך שנוצרת למידה בהקשר רחב הרלבנטי לחיי היומיום ולהתנסויות אישיות. אנו חוקרים כיצד השימוש בנוירופדגוגיה מתבוננת מאפשר טיפוח רווחה נפשית של מורים/ות ותלמידים/ות באמצעות יצירת מרחב להתבוננות פנימית והקניית כלים חשובים כמו קשב, תשומת לב ומודעות לעצמי, לסביבה ולאחר ליצירת הוראה ולמידה משמעותיות וחווייתיות.

שיתופי פעולה

ד״ר אורן ארגז, המכללה האקדמית בית ברל
ד״ר לינור הדר, המכללה האקדמית בית ברל

פרסומים נבחרים

אנו מספקים גרסאות מקוונות של המאמרים כמחווה מקצועית לחוקרים עמיתים ועל מנת לאפשר הפצה של ידע אקדמי לשימוש אינדיבידואלי ולא מסחרי. זכויות היוצרים של מאמרים אלו שייכות לגופים המחזיקים בהן כפי שמצויין בכל מאמר. אין להפיץ חומרים אלו ללא אישור מבעלי הזכויות.

Naim-Feil, J., Rubinson, M., Freche, D., Grinshpoon, A., Peled, A., Moses, E., Levit-Binnun, N. (2017). Altered Brain Network Dynamics in Schizophrenia: A Cognitive Electroencephalography Study. Biological Psychiatry: Cognitive Neuroscience and Neuroimaging. (corrected proof). Read the article.

Golland, Y., Levit-Binnun, N., Hendler, T., Lerner, Y. (2017). Neural dynamics underlying emotional transmissions between individuals. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 1-12. doi: 10.1093/scan/nsx049. Read the article

Alkoby A., Halperin E., Tarrasch, R., Levit-Binnun, N. (2017). Increased Support for Political Compromise in the Israeli-Palestinian Conflict Following an 8-Week Mindfulness Workshop. Mindfulness, 1-9. doi: 10.1007/s12671-017-0710-5. Read the article.

Stern-Ellran K., Zilcha-Mano, S., Sebba, R., Levit-Binnun, N. (2016). Disruptive Effects of Colorful vs. Non-colorful Play Area on Structured Play – A Pilot Study with Preschoolers. Frontiers in Psychology, 7. doi: 10.3389/fpsyg.2016.01661. Read the article.

Davidovitch M., Levit-Binnun, N., Golan, D., Manning-Courtney, P. (2015). Late Diagnosis of Autism Spectrum Disorder Following Initial Negative Assessment by a Multidisciplinary Developmental Team: Reasons and Implications. The Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics, 36(4). doi: 10.1097/DBP.0000000000000133. Read the article.

Golland Y., Arzouan Y., Levit-Binnun N. (2015). The mere co-presence: synchronisation of autonomic signals and emotional experiences across co-present, not communicating individuals. Plos One, 10(5). doi: 10.1371/journal.pone.0125804. Read the article.

Noy L., Levit-Binnun N., Golland Y. (2015). Being in the Zone: physiological markers of togetherness during joint improvisation. Frontiers in Human Neuroscience, 9. doi: 10.3389/fnhum.2015.00187. Read the article.

Levit-Binnun N., Golland Y. (2015). Adding Network Approaches to a Neurobiological Framework of Resilience. Behavioral and Brain Sciences, 38, e111. doi: 10.1017/S0140525X14001617. Read the article.

Levit Binnun, N., Tarrasch, R. (2014). Relation between contemplative exercises and an enriched psychology students' experience in a neuroscience course. Frontiers in Psychology, 5, 1296. doi: 10.3389/fpsyg.2014.01296. Read the article.

Shahar, B., Szsepsenwol, O., Zilcha-Mano, S., Haim, N., Zamir, O., Levi-Yeshuvi, S., Levit-Binnun, N. (2014). A Wait-List Randomized Controlled Trial of Loving-Kindness Meditation Programme for Self-Criticism. Clinical Psychology & Psychotherapy. doi: 10.1002/cpp.1893. Read the article.

Arzouan, Y., Moses, E., Peled, A., Levit-Binnun, N. (2014). Impaired network stability in schizophrenia revealed by TMS perturbations. Schizophrenia Research, 152(1), 322–4. doi: 10.1016/j.schres.2013.11.017. Read the article.

Golland, Y., Keissar, K., Levit-Binnun, N. (2014). Studying the dynamics of autonomic activity during emotional experience. Psychophysiology, 51(11), 1101–11. doi: 10.1111/psyp.12261. Read the article.

Levit-Binnun, N., Szepsenwol, O., Stern-Ellran, K., Engel-Yeger, B. (2014). The relationship between sensory responsiveness profiles, attachment orientations, and anxiety symptoms. Australian Journal of Psychology, 66(4), 233–240. doi: 10.1111/ajpy.12064. Read the article.

Levit-Binnun, N., Davidovitch, M., Golland, Y. (2012). Sensory and motor secondary symptoms as indicators of brain vulnerability. Journal of Neurodevelopmental Disorders, 5(1), 26. doi: 10.1186/1866-1955-5-26. Read the article.

Levit-Binnun, N., Golland, Y. (2011). Finding behavioral and network indicators of brain vulnerability. Frontiers in Human Neuroscience, 6, 1–9. doi: 10.3389/fnhum.2012.00010. Read the article.

Levit-Binnun, N. L., Golland, Y., Davidovitch, M., Rolnick, A. (2010). The Biofeedback Odyssey: From Neal Miller to Current and Future Models of Regulation. Biofeedback, 38(4), 136–141. doi: 10.5298/1081-5937-38.4.05. Read the article.