ארועים 2017-06-21T12:59:07+00:00

ארועים עתידיים

בקרוב נפרסם את תוכנית הארועים המעודכנת לשנת 2017 – 2018

ארכיון ארועים

״מנפלאות המוח לנפלאות האדם 1״, סדנה בסיסית למטפלים

14 – 16 ביוני 2017

סדנה מרוכזת המאפשרת היכרות מעמיקה עם הנושאים המרכזיים בחקר המוח, החל מהתשתית המוחית, דרך מערכות הרגש, המוטיבציה והקוגניציה ועד ליכולת האנושית הייחודית להבין את העצמי ואת האחר. הסדנה נבנתה במיוחד לאנשי מקצועות הטיפול מתוך ניסיון רב בעבודה מול קהל זה ומטרתה לפתח ראייה מחודשת של ההתנהגות הנורמלית והאבנורמלית לאור התובנות מחקר המוח.

מחיר מיוחד עד ה-15.12.16: 950 ש״ח / 750 ש״ח לסטודנטים ומתמחים.

לפרטים נוספים.

״מנפלאות המוח לנפלאות האדם 2״, סדנה מתקדמת למטפלים

סדנה מתקדמת המיועדת למטפלים בעלי ידע בסיסי על המוח. הסדנה מחולקת ל-8 ימים שיערכו בתדירות של כפעם בחודש. כל יום יוקדש להעמקה בנושא מסוים. בין הנושאים בהם נעסוק: קשרי גוף – מוח, זיכרון ולמידה, התפתחות המוח, גנטיקה והתנהגות, מחקר רשתי של המוח, מודלים מוחיים מתקדמים של רגשות והעמקה באוטיזם.
ניתן להירשם לימים פרטניים או לחבילות מוזלות של שלושה ימים ומעלה.

לפרטים נוספים.

יום 1: מוח וגוף – פסיכונוירואימונולוגיה, נוירואנדוקרינולוגיה, והמיקרוביום

20 בנובמבר 2016, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר נועה אלבלדה

אחת התובנות החשובות שעולה ממחקרי מוח של העשורים האחרונים היא חשיבותם של הקשרים ההדדיים בין המוח לגוף. בעוד שבעבר הגוף נתפס כפסיבי יחסית, היום ברור כי תהליכים גופניים משפיעים בצורה קריטית על תפקוד המוח ולכן על תפקוד פסיכולוגי והתנהגות. ביום זה נעמיק את ההבנה לגבי שלושת המערכות הגופניות הבולטות בקשריהן עם מערכת העצבים: מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית והמיקרוביום (חיידקי המעיים). נבין את עקרונות התפקוד של מערכות אלו מול המוח וכיצד הן משפיעות על התפתחות מוחית, מצבי רוח, יכולות קוגניטיביות ואפילו על בחירת בני-זוג. לבסוף נשאל האם יש קשר בין תפקוד לקוי של מערכות אלו ובין הפרעות נוירופסיכיאטריות (למשל אוטיזם, דיכאון וסכיזופרניה).

יום 2: מנגנונים מוחיים של למידה וזיכרון

1 בדצמבר 2016, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית פרופ׳ דניאל לוי

למידה וזיכרון הם שני תפקודים בסיסיים ביותר ליכולת שלנו לחוות ולהבין את העולם, ללמוד מהתנסויות, לתכנן התנהגות, לקבל החלטות ועוד. מהם המנגנונים המוחיים שעומדים בבסיס יכולות הזיכרון והלמידה שלנו? מה הקשר בין מנגנוני זיכרון ועיצוב האישיות? מה קורה כאשר יכולות זיכרון נפגעות ומה הקשר בין בעיות ביכולות למידה וזיכרון לפסיכופתולוגיות שונות? נעסוק בהיבטים של זיכרונות טראומתיים והשתנותם לאורך הזמן ובמנגנוני הדחקה וזיכרונות משוחזרים. כמו כן, נדון בקשר בין תהליכי זיכרון ולמידה לגישות טיפוליות קליניות.

יום 3: התפתחות מוחית בעוברות, ילדות, גיל ההתבגרות ובגרות

1 בינואר 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר נועה אלבלדה

המוח אמנם מתחיל להתפתח בעוברות, אך לא יסיים תהליך זה עד גיל 21. במהלך פרק זמן ארוך זה הוא יעבור שינויים משמעותיים שנקבעים ברמה הגנטית אך גם מושפעים במידה רבה על ידי הסביבה בה אנו גדלים ומתפתחים. ביום זה נעמיק לתוך השלבים ההתפתחותיים העיקריים אותם עובר המוח בעוברות, בשנות הילדות ובגיל ההתבגרות, נכיר את התקופות הקריטיות בהתפתחות המוח וכיצד הן מושפעות מגנטיקה וסביבה ונבחן כיצד גורמים גנטיים וסביבתיים לא אופטימליים יכולים לפגוע בהתפתחות המוח ולהוביל לבעיות התפתחותיות שונות. כמו כן נכיר תהליכים התפתחותיים בריאים ופתולוגיים שעוברים על המוח המזדקן.

יום 4: מגנטיקה ואפיגנטיקה למוח והתנהגות

2 בפברואר 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר נועה אלבלדה

בשנים האחרונות, מחקרים בתחום של מוח וגנטיקה התחילו לחשוף את המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים המורכבים שבין השפעות גנטיות וסביבתיות על התפתחות, מבנה ותפקוד המוח. נתחיל את היום בסקירה של מושגי יסוד בגנטיקה, החל מגנטיקה מנדליאנית, דרך גנטיקה מולוקולרית ועד אפיגנטיקה. בהמשך היום נבין את תרומת המחקר הגנטי להבנת תפקוד נפשי בריא או אבנורמלי: כיצד מוטציות גנטיות עשויות להוביל למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות? האם יש קשר בין גורמים גנטיים לפגיעות או עמידות מוחית ופסיכולוגית? וכיצד השפעות סביבתיות משנות את תפקוד הגנים שלנו (ואף של צאצאינו) דרך מנגנונים אפיגנטיים?

יום 5: מוח ורגשות – מודלים מתקדמים

5 במרץ 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר יוליה גולנד

רגשות הם אחד הכוחות העוצמתיים ביותר חיי האדם. הם מעניקים לחיינו משמעות ועומק, מספרים לנו מה טוב ומה רע ומניעים תהליכים של קבלת החלטות. חקר התשתית המוחית של רגשות הביא לשינוי פרדיגמה בשאלות הכי מהותיות של התחום כגון מה הם רגשות, כיצד הם נוצרים, מה מקומו של הגוף בתהליכים רגשיים והאם אכן יש הבחנה ברורה בין רגש לקוגניציה. ביום זה אנחנו נפגוש את המוח הרגשי החדש, נגע במרכיביו הבסיסיים, נבין כיצד תהליכים רגשיים נוצרים מתוך אינטראקציה של רשתות מוחיות ונלמד כיצד ידע זה יכול להאיר באור חדש תופעות מרתקות בחיי הרגש האנושי.

יום 6: חזיתות המחקר הבסיסי באוטיזם

2 באפריל 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר רחל-שלומית ברזיס

רצף האוטיזם הוא רצף של לקויות נויורו-התפתחותית ששכיחותן בעולם עולה במידה ניכרת בשנים האחרונות. ביום זה נעמיד את הבסיס לדיון משותף ועדכני באוטיזם. ראשית, נסקור את הבסיס הביולוגי לאוטיזם (גנטיקה, מוח), ונדון בסיבות הגנטיות והסביבתיות לתופעה. שנית, נבהיר את הגדרות האבחון החדשות (DSM-V), ונדון בסממנים החדשים שהמחקר העדכני מדגיש: קושי בתפיסת העצמי (ולא רק קושי בתפיסת האחר), קשיים סנסוריים-מוטוריים, וקשיים בתכנון לעתיד. כל אלו שופכים אור חדש על הסממנים הידועים, ופותחים פתח להתערבויות חדשות.

יום 7: המוח כמערכת מורכבת – מבוא לחקר רשתי של המוח

7 במאי 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר נאוה לויט בן-נון

בשנים האחרונות מיישמים חוקרי מוח שיטות וכלים מתחום המערכות המורכבות על מנת להבין את התפקוד המורכב של המוח. ביום זה נכיר באופן בסיסי את הגישה של מערכות מורכבות לחקר המוח וכיצד כלים אלו מקדמים את הבנתנו לגבי השאלות חשובות כגון מהי אינטליגנציה, מה קורה ברמה רשתית כאשר מתרחשת למידה, כיצד חלקי המוח השונים מתארגנים לתזמורת מוחית על מנת לבצע משימות קוגניטיביות שונות, כיצד ניתן להבין פסיכופתולוגיות במושגים של דינמיקות של רשתות ועוד.

יום 8: סוגיות מתקדמות באוטיזם: מעבר לידוע ולמוכר

29 במאי 2017, המרכז הבינתחומי הרצליה, בהנחיית ד״ר רחל-שלומית ברזיס

לאחר שנעמיד את הבסיס לדיון משותף באוטיזם, נפנה לעסוק בסוגיות מתקדמות בתחום. נסקור את שיטות הטיפול הביולוגיות וההתנהגותיות, ונדון בשיטות טיפול חדשניות, כגון ביופידבק ומיינדפולנס. נדון בתפקיד המשפחה באוטיזם, ובניסיונות הרבים לערב הורים בטיפול בילדיהם. נדון בסוגיה החשובה של אוטיזם בבגרות: היכן נמצאים המבוגרים עם אוטיזם היום? ואילו טיפולים מוצעים להם? נדון במצב האוטיזם בתרבויות שונות – כיצד מתבטא האוטיזם בתרבויות שונות, ומה ניתן ללמוד מכך? ולבסוף נביא את קולותיהם של אנשים עם אוטיזם עצמם ונדון במאבקם לשוויון זכויות בחברה.

״מנפלאות המוח לנפלאות האדם״, סדנה לאנשי מקצועות הטיפול

2 – 4 במרץ 2016, המרכז הבינתחומי הרצליה

סדנה מרוכזת המאפשרת היכרות מעמיקה עם הנושאים המרכזיים בחקר המוח, החל מהתשתית המוחית, דרך מערכות הרגש, המוטיבציה והקוגניציה ועד ליכולת האנושית הייחודית להבין את העצמי ואת האחר. הסדנה נבנתה במיוחד לאנשי מקצועות הטיפול מתוך ניסיון רב בעבודה מול קהל זה ומטרתה לפתח ראייה מחודשת של ההתנהגות הנורמלית והאבנורמלית לאור התובנות מחקר המוח.

IMG_0330 copy

״נוירו-ביולוגיה בינאישית: האם מדעי המוח יכולים לקדם את יכולותינו הקליניות?״, סדנה קלינית עם ד״ר דן סיגל

4 ו-6 בינואר 2015, מרכז הבמה, גני-תקוה

בסדנה יציג ד"ר סיגל את עיקרי הגישה הבינתחומית אשר פיתח להבנת האדם, גישה הקרויה Interpersonal Neurobiology. הגישה מהווה אינטגרציה מקיפה ומעניינת של תחומי ידע שונים הכוללים את מדעי המוח, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה, פיזיקה ולינגוויסטיקה. הגישה מספקת 'משקפיים חדשים' להתבוננות על תהליכים התפתחותיים כמו גם על תהליכי שינוי נפשי ומאפשרת הבנה מעמיקה של תהליכי בסיס שבליבת הפסיכותרפיות השונות. הסדנה בשיתוף עם בית הספר החדש לפסיכותרפיה והפורום הישראלי לנוירופסיכואנליזה.

2015-01-05 14.54.06 copy

״קריאה לנתינה: העצמת אמפתיה ואכפתיות במערכת החינוך״, יום עיון וסדנאות בהשתתפות ד״ר דן סיגל

3 בינואר 2015, המרכז הבינתחומי הרצליה

נתינה, אכפתיות, קשיבות, חמלה, ואמפתיה הן תכונות אנושיות בסיסיות המהוות את הבסיס לחברה בריאה ומשגשגת. חוקרי המוח צברו לאחרונה עדויות רבות על ערכן של תכונות אלו לבריאות נפשית וגופנית, כמו גם על האפשרות לטפחן באופן יזום וממוקד. יום העיון יאפשר הצצה אל תובנות חדשות מתחומי חקר המוח והפסיכולוגיה ביחס לערכן של איכויות בינאישיות אלו ויאפשר התנסות ממקור ראשון בהתערבויות מבוססות מחקר המאפשרות לטפח אותן בקרב צוותי חינוך ותלמידים.