רשימת ההרצאות

מיינדפולנס: ניהול מיומן של משאבי המוח לטיפוח חוסן ורווחה נפשית

על המוח הרוקם סיפורי מציאות ועל התרגול המשחרר מהם

מוח בריא בגוף בריא: על החשיבות של קשרי מוח – גוף

המוח הפלסטי

המוח בתנועה – על הקשר בין פעילות גופנית ותנועה לבריאות מוחית ונפשית

בין שני ימי זיכרון – ביחד ולחוד: על הבסיס המוחי של כאב, אמפתיה, חמלה (וגם רוע)

סערת מוח: מאפייני המוח המתבגר

על סטרס ואיך מתמודדים איתו ממבט מדעי המוח

חוסן ואיך מטפחים אותו ממבט מדעי המוח

חמלה עצמית בימי משבר

סגנונות רגשיים במוח ואיך הם מעצבים את היחס שלנו לעולם ולעצמנו

ממהפכת המוח למהפכת המיינדפולנס

שלוש המהפכות שמשנות את עתיד החינוך

מה יודעים על השפעת מסכים על המוח?

המדע שמאחורי המיינדפולנס

הבסיס המוחי של רגשות

מיינדפולנס וחינוך – איך מיינדפולנס עובד ולמה הוא חשוב בבית ספר?

תפיסת העצמי באוטיזם: מסע בין נרטיבים אישיים, מוח ותרבות

המוח המרגיש והקשוב

מנפלאות המוח – גמישות מוחית כמנוע לשינוי

המוח המתפתח בעידן התקשוב – תמרורי אזהרה

כשהנזיר והמדען נפגשים במדיטציה

האם סביבת הגידול של ילדי המאה ה-21 מטפחת עמידות מוחית? הרהורים מחזית חקר המוח

מיינדפולנס: ניהול מיומן של משאבי המוח לטיפוח חוסן ורווחה נפשית

הרצאתה של ד״ר נאוה לויט בן-נון ביחידה למניעת אובדנות של משרד הבריאות. ההרצאה מדבר על מיינדפולנס ככלי שמאפשר בניית חוסן ורווחה נפשית, בעיקר בזמני משבר.

על המוח הרוקם סיפורי מציאות ועל התרגול המשחרר מהם

הרצאתה המקוונת של ד״ר נאוה לויט בן-נון שהתקיימה בתחילת יוני 2020 במסגרת קמפיין גיוס כספים של עמותת מדיטציה אחד על אחד שמנגישה תרגולי מדיטציה למתמודדים ולמתמודדות עם מחלת הסרטן. בהרצאה, תשמעו על האופן בו המוח שלנו בונה ומבנה את המציאות הפנימית והחיצונית שלנו באופן פעיל ולא רק קולט את המציאות באופן פסיבי, למה זה חשוב אבל גם מתי זה יכול להיות בעייתי. וכמובן, איך תרגול של מדיטציה יכול לעזור לנו לשים לב לסיפורים שהמוח שלנו רוקם ולהצליח לא להאמין להם.

מוח בריא בגוף בריא: על החשיבות של קשרי מוח – גוף

בשנים האחרונות התפיסה לגבי מערכת היחסים שבין המוח לגוף עברה שינוי משמעותי. בעבר, התפיסה השלטת הייתה תפיסת "המוח בצנצנת" (brain in a jar) לפיה תהליכים מוחיים מורכבים כמו רגשות, קוגניציה, הבנה של העולם והאחר ואפילו תפיסת העצמי שלנו מתרחשים במוח באופן בלתי תלוי בגוף. היום שולטת תפיסת "המוח הגופני" (embodied brain), לפיה כל התהליכים הללו הם תוצר של פעילות משותפת של המוח והגוף, שתורמים תרומה שווה לאופן שבו אנו תופסים ומבינים את העולם שסביבנו ובתוכנו. הצטרפו לד״ר נועה אלבלדה לשיחה על חשיבותו של הגוף לבריאות המוח והתודעה ועל המערכות המוחיות שמתווכות בין תנועה למחשבה, לרגשות ולהבנת האחר. ההרצאה התקיימה במסגרת שיתוף פעולה עם מרחב תודעה בריאה של מיינדפולספייס.

המוח הפלסטי

המוח הוא כנראה האיבר הדינמי ביותר בגוף, מאחר שהוא משתנה ללא הרף כתוצאה מהמפגש עם העולם והסביבה. ליכולת השינוי הזו אנו קוראים פלסטיות מוחית, ובלעדיה לא היינו מסוגלים ללמוד שום דבר חדש, לייצר זכרונות או להתאים את עצמנו לעולם דינמי ובלתי צפוי. מה יודעים מדעי המוח להגיד לנו על הבסיס הביולוגי של יכולת המוח להשתנות? האם יכולת זו מוגבלת? האם היא תלויית גיל? האם היא תמיד עובדת לטובתנו ושאלת השאלות: האם אנחנו יכולים לשלוט בה ואיך? על כל השאלות הללו עונה ד״ר נועה אלבלדה. ההרצאה ניתנה בשיתוף פעולה עם עמותת מדע גדול בקטנה.

המוח בתנועה – על הקשר בין פעילות גופנית ותנועה לבריאות מוחית ונפשית

כל מי שעוסק בפעילות גופנית מרגיש ויודע עד כמה פעילות גופנית סדירה עושה פלאים למצב הרוח, ליכולת הריכוז וליכולת שלנו להתמודד עם סטרס. אבל למה? מהם המנגנונים העצביים שהופכים תנועה וספורט למיטיבים כל כך עבור המוח והנפש? הצטרפו לד״ר נועה אלבלדה שעונה בדיוק על השאלות הללו.

בין שני ימי זיכרון – ביחד ולחוד: על הבסיס המוחי של כאב, אמפתיה, חמלה (וגם רוע)

בני אדם הם יצורים מורכבים. הם יכולים לבצע מעשים מופלאים של נדיבות, חמלה ואף הקרבה עצמית. בד בבד, הם מסוגלים לבצע מעשי אכזריות איומים ונוראים. בתקופה שבין שני ימי זיכרון, ד״ר נועה אלבלדה מסבירה איך הסתירה הפנימית הזו אפשרית, באמצעות סקירת המנגנונים המוחיים שהופכים אותנו ליצורים חברתיים, לטוב ולרע.

סערת מוח: מאפייני המוח המתבגר

ד״ר נועה אלבלדה צוללת באומץ למעמקי המוח המתבגר ומדברת על הקשר בין שינויים במוח שאופיניים לגיל סוער זה לבין ההתנהגויות והתהליכים הפסיכולוגיים המאפיינים אותו. ההרצאה מתאימה להורים/בני משפחה של בני ובנות נוער, לאנשי ונשות חינוך שעובדים עם מתבגרים ומתבגרות וכמובן לבני ובנות נוער בעצמם/ן (החל מגיל 15).

על סטרס ואיך מתמודדים איתו ממבט מדעי המוח

בהרצאה זו עם ד״ר נועה אלבלדה, היא מסבירה מה זה סטרס, למה הוא חלק בלתי נפרד ואפילו חיוני מחיינו ומתי הוא הופך להיות ממועיל למזיק. וכמובן, איך אפשר ללמוד להתמודד איתו ולנהל אותו בצורה טובה, לא רק בעיתות משבר וחרום אלא בעיקר בזמני שגרה.

חוסן ואיך מטפחים אותו ממבט מדעי המוח

חוסן מוגדר בתור היכולת להתמודד בצורה טובה עם משברים ואתגרים ולא לאפשר לרגשות הלא נעימים שמתעוררים במצבים אלו להימשך ללא בקרה. ד״ר נועה אלבלדה משוחחת על חוסן ממבט מדעי המוח ועונה על שאלות כמו אילו מערכות מוחיות קשורות לחוסן גבוה, כיצד מודדים חוסן בבני אדם ואיך מטפחים אותו כתכונה גם בילדות וגם בבגרות.

חמלה עצמית בימי משבר

למה חמלה עצמית רלבנטית אולי יותר מכל תרגול אחר בימי משבר? ד״ר נאוה לויט בן-נון משוחחת על חמלה עצמית, איך היא קשורה למערכות המוחיות שלנו שמאפשרות לנו לטפל באחרים ולקבל טיפול בחזרה ואיך מתרגלים חמלה עצמית רגע לפני שנכנסים לסבב אינסופי של האשמה ואכזבה עצמית כדי לעשות RESTART ולהתחיל מחדש שוב ושוב.

סגנונות רגשיים במוח ואיך הם מעצבים את היחס שלנו לעולם ולעצמנו

רגשות מעצבים את האופן בו אנו תופסים את המציאות שסביבנו, מקבלים החלטות ומגיבים במצבים שונים. כלי מחקר מתוחכמים מאפשרים לנו בעשורים האחרונים לשאול שאלות לגבי הבסיס המוחי של רגשות וגם לגבי ההבדלים הבין אישיים בסגנון הרגשי. ד״ר נועה אלבלדה מציגה בשיחה זו את תאוריית הסגנונות הרגשיים של חוקר המוח פרופסור ריצ׳ארד דייוידסון ועונה על השאלה האם אנחנו יכולים לשנות את הסגנון הרגשי שלנו. השיחה נערכה באפריל 2020 במסגרת פעילות של המרכז למיינדפולנס והקשבה פתוחה ובשיתוף פעולה עם רוטרי.

ממהפכת המוח למהפכת המיינדפולנס

מיינדפולנס הפך לתרגול פופולרי בעולם המערבי בעשורים האחרונים וידוע כתרגול שמשפר התמודדות עם לחץ ובונה חוסן מוחי, פסיכולוגי וגופני. צפו בשיחה עם ד״ר נועה אלבלדה על החשיבות של טיפוח המוח והתודעה בעולם של היום ועל מחקרי המוח שמאחורי התרגול שמראים את השפעותיו המיטיבות. השיחה נערכה במרץ 2020 במסגרת פעילות של המרכז למיינדפולנס והקשבה פתוחה ובשיתוף פעולה עם רוטרי.

שלוש המהפכות שמשנות את עתיד החינוך

כיצד מאזנים את התזמורת המוחית בעידן של חשיפה מרובה למסכי מחשב, טאבלט וטלפונים סלולריים? אנחנו מתקדמים לעידן שבו המחשבים יעשו הרבה דברים טוב מאתנו, אבל הם אף פעם לא יהיו טובים מאתנו בליצור קשר, אמפתיה ואושר. כדי לשלוט בטכנולוגיה ובשביל שהיא לא תשלוט בנו, צריך לפתח "שרירים מוחיים"ֿ ולשדרג את מערכת ההפעלה שלנו. ד״ר נאוה לויט בן-נון מסבירה איך אפשר לעשות את זה. ההרצאה הוקלטה עבור מגזין השפעה 10, ״חינוך במציאות משתנה״, של אגף מו״פ, ניסויים ויוזמות, משרד החינוך.

מה יודעים על השפעת מסכים על המוח?

ד״ר נאוה לויט בן נון סוקרת את הידע העדכני לגבי השפעת שימוש במסכים על המוח בהרצאה שניתנה במסגרת יום העיון ״תנו לגדול על שקט״ שנערך בינואר 2019 במרכז הבינתחומי הרצליה.

המדע שמאחורי המיינדפולנס

בהרצאה זו שניתנה במסגרת כנס המיינדפולנס הישראלי 2019 של עמותת מיינדפולספייס, סוקרת ד״ר נועה אלבלדה ממרכז סגול למוח ותודעה את המחקרים שבחנו כיצד מיינדפולנס משפיע על בריאותנו המוחית והגופנית.

הבסיס המוחי של רגשות

בהרצאה זו שניתנה במסגרת הקורס ״נוירופדגוגיה״ במכללת אחוה מציגה ד״ר נועה אלבלדה תובנות שנצברו בעשורים האחרונים לגבי הבסיס המוחי של רגשות. אם פעם טענו שתהליכים רגשיים מפריעים לתהליכים קוגניטיביים, הרי שהיום אנו מבינים שיש קשר הדוק בין שני התחומים. למעשה, אזורי מוח רבים שנחשבו לאזורים רגשיים חיוניים לתפקוד קוגניטיבי וההיפך וקשה לעשות הפרדה ברורה ברמה התפקודית והמבנית בין אזורי רגש לאזורי קוגניציה במוח. מאחר ותהליכים רגשיים וקוגניטיביים תומכים אלו באלו, ההבנה לגבי האופן בו התהליכים הללו מתרחשים ביחד חשובה מאוד להבנת התפקוד האנושי, במיוחד לאנשי חינוך והוראה, שהרי היא עשויה לעזור לנו להבין איך משלבים בכיתה קוגניציה ורגש ליצירת חווית למידה עמוקה ומשמעותית.

מיינדפולנס וחינוך – איך מיינדפולנס עובד ולמה הוא חשוב בבית ספר?

בהרצאה זו, שניתנה במסגרת הקורס ״מבוא למיינדפולנס בחינוך – תוכניות התערבות ומחקר״ של ד״ר אביבה ברקוביץ׳ – אוחנה באוניברסיטת חיפה, מסביר עמוס אבישר, מנהל הפעילות בקהילה במכון מודע למיינדפולנס מדע וחברה, את מנגנוני הפעולה הבסיסיים של מיינדפולנס, איך מיינדפולנס עוזר לנו לחיות חיים מלאים, שלווים ומודעים יותר, ולמה זה רלוונטי מאד למערכת החינוך, עכשיו יותר מתמיד.

תפיסת העצמי באוטיזם: מסע בין נרטיבים אישיים, מוח ותרבות

הרצאתה של ד״ר רחל שלומית ברזיס שניתנה במסגרת סמינר עיוני במרכז לאוטיזם באוניברסיטה העברית בירושלים במאי 2017. בשנים האחרונות מתחילה להתבהר התובנה כי לאנשים עם אוטיזם אין רק קושי בהבנת האחר, אלא שאולי באופן בסיסי יותר, יש להם קושי להבין את עצמם. בהרצאה זו ד״ר ברזיס סוקרת כמה ממחקריה בתחום, החל מייצוגי העצמי במוח וכלה במחקרים בין-תרבותיים על תפיסת העצמי בקרב אנשים עם אוטיזם בהודו ובארה"ב.

המוח המרגיש והקשוב

הרצאתה של ד״ר נועה אלבלדה שניתנה במסגרת כנס משרד החינוך ״100% משמעות בלמידה״ שנערך בשנת 2016. ההרצאה עוסקת בנושא המוח הפלסטי וגמישות מחשבתית בקרב ילדים וכן בשאלה איך אפשר לנצל את הידע שיש לנו על מבנה ותפקוד המוח בשביל לייצר חוויות משמעויות וחיוביות בכיתה, גם לתלמידים וגם למורים.

מנפלאות המוח – גמישות מוחית כמנוע לשינוי

הרצאתה של ד״ר נועה אלבלדה שניתנה במסגרת כנס המכללה האקדמית הרצוג ורשת אמי״ת "יש עניין שהכול יתהפך לטובה – התמודדות עם לקויות למידה וילדים בעלי צרכים מיוחדים – מבט אקדמי ויישומי״ שנערך בשנת 2016. ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד ניתן לנצל תהליכים של פלסטיות מוחית כמנוע לשינוי וצמיחה בקרב ילדים בעלי צרכים מיוחדים.

המוח המתפתח בעידן התקשוב – תמרורי אזהרה

הרצאתה של ד"ר נאוה לויט בן-נון במסגרת הכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה של מכון מופ"ת בשנת 2012. ההרצאה עוסקת בהשפעת העולם הטכנולוגי מהיר הקצב ועתיר הגירויים על תפקודים מוחיים כגון קשב וריכוז, רגשות, תפקוד חברתי ועוד. פלייליסט הכולל את כל חלקי ההרצאה תמצאו כאן.

כשהנזיר והמדען נפגשים במדיטציה

ד"ר נאוה לויט בן-נון מציגה ממצאים מתחום חקר המוח שמראים שבאמצעות טכניקות פשוטות של אימון מוחי כמו מדיטצית מיינדפולנס אנו יכולים לשפר את היכולות והביצועים הקוגנטיביים שלנו ולהיות מאושרים יותר. ההרצאה ניתנה במסגרת סדרת רעיונות של ynet.

האם סביבת הגידול של ילדי המאה ה-21 מטפחת עמידות מוחית? הרהורים מחזית חקר המוח

הרצאתה של ד"ר נאוה לויט בן נון בכנס "מהפכת המוח: הטכנולוגיה והמוח האנושי". הכנס נערך במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון בשיתוף בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשנת 2014.